"עורך דין אינו יכול לאכוף את עצמו על לקוחו, לכן גם אם יש בידו הסכם תקף, שלפיו התחייב לקוחו להעסיקו, אין הסכם זה ניתן לאכיפה".
כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב ד"ר גבריאל קלינג, כאשר דחה את בקשתו של עו"ד רון רוטשילד, לאכוף על חברת דיור לעולה, הסכם שנחתם ביניהם לטיפול בפרויקט "אפרים ומנשה" של החברה ברמת-גן.
עו"ד רוטשילד הציג מכתב, בו כתבה אליו חברת דיור לעולה כי היא מתחייבת לשלם לו (לרוטשילד) אחד ורבע אחוז פלוס מע"מ ממכירת כל דירה שתמכר בפרויקט הנ"ל. התשלום יתבצע, כך נכתב, גם אם המגרש והדירות, יועברו לצד ג' כלשהו.
המבקש טוען, כי בהסכם עמו, הכותרת קובעת "התחייבות בלתי חוזרת" ולכן עדיין מגיעה לו העמלה שנקבעה. השופט קלינג קבע, כי בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, קבע כי החתמת לקוח על יפוי כוח בלתי חוזר, פוגעת בכבוד המקצוע. לאור זאת קבע כאמור השופט, כי יש לדחות את בקשתו של עו"ד רוטשילד. השופט חייב את עו"ד רוטשילד בהוצאות של 15 אלף שקל.
כל הזכויות שמורות לאתר המשפט הישראלי פסק דין www.PsakDin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.